#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי ב&#x27; חבורות מצטרפין כאחת?"	"כשרואין זה את זה או ע&quot;י שמש [ואפי&#x27; אם אינו אוכל כלל (גר&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) אבל מסתברא דאין לצרף בשמש עכו&quot;ם או קטן שלא הגיע לחינוך אבל אשה מצרטפת דגם היא בת זימון אלא שאינן מזמנות משום צניעות (א&quot;א מבוטשאטש)], ואין נפק&quot;מ בין בית אחד לב&#x27; בתים"	סימן קצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הם מחויבין לצרף?	"מבואר בהב&quot;ח דדינם כמו ששה שאכלו כאחד דיש להם רשות לחלק אם ירצו (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), אבל אם יש להם זימון רק ע&quot;י הצירוף [לפי הראשונים דמהני צירוף לעשות חיוב זימון] בודאי אין להם רשות לחלק (כך מבואר מהב&quot;ח)"	סימן קצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריכים ליכנס על דעת להצטרף?	"בשתי בתים מפורש בירושלמי דצריך ליכנס ע&quot;ד להצטרף, אבל בבית אחד הב&quot;י מסתפק בדבר, ובשו&quot;ע סותם דלעולם צריך אדעתא דהכי אבל הגר&quot;א ס&quot;ל כצד שני דבבית אחד א&quot;צ (וכן הביא הדרכ&quot;מ בשם האו&quot;ז), והמ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) אינו מכריע ביניהם [אבל פשוט דלמ&quot;ד דא&quot;צ דעת בבית אחד היינו דוקא אם יש כדי זימון בכל חבורה אבל אם אין בהם כדי זימון בודאי צריך דעת (ביה&quot;ל סד&quot;ה שתי) {וביאר ר&quot;י באק דזה מוכח מהא דאמרינן בסי&#x27; קס&quot;ז דצריכים לאכול בשלחן אחד אם לא שאמרו נלך ונאכל בדוך פלן (לפי הגר&quot;א), ובע&quot;כ כאן דמהני אפי&#x27; בב&#x27; שולחנות מיירי כשנכנסו אדעתא דהכי או כשיש כדי זימון בכל שלחן ושלחן}]"	סימן קצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שתים יושבים בבית זה ואחד בבית אחר, האם מצטרפין לעשות חיוב זימון?	"מבואר מהרשב&quot;א דדינה כמו צירוף בין החבורות, רע&quot;א הביא מרשב&quot;ש דאינו יכול לצרפם, והביה&quot;ל (ד&quot;ה שתי) מצדד כהרשב&quot;ש דמבואר לעיל (סי&#x27; קס&quot;ז סעי&#x27; י&quot;ב) דצריכים לאכול במקום אחד לצרפם לברכת המוציא וה&quot;ה לזימון [אבל לעיל (סי&#x27; נ&quot;ה ס&quot;ק נ&quot;ב וס&quot;ק נ&quot;ד וס&quot;ק נ&quot;ז) המ&quot;ב משמע דס&quot;ל כהרשב&quot;א לגבי צירוף למנין (מ&quot;ב דרשו)]. ולפי הרשב&quot;ש אם יש ה&#x27; בבית אחד וה&#x27; בבית אחר אינם מצטרפין לעשרה {והנה, בסי&#x27; קס&quot;ז סעי&#x27; י&quot;א נחלקו המג&quot;א והגר&quot;א כשאמר נאכל בדוך פלן אם בבית צריך לאכול על שולחן אחד, המג&quot;א סבר כן והגר&quot;א סבר לא, ולפום ריהטא זהו המח&#x27; בין הרשב&quot;א והרשב&quot;ש, דהרשב&quot;א ס&quot;ל דמצטרפין בב&#x27; שולחנות וכדעת הגר&quot;א [כשנכנסו אדעתא דהכי], והרשב&quot;ש ס&quot;ל דאינן מצטרפין בב&#x27; שולחנות וכדעת המג&quot;א [ואפי&#x27; כשנכנסו אדעתא דהכי], אבל צ&quot;ע דהביה&quot;ל הביא דהגר&quot;א במשניות ס&quot;ל כהרשב&quot;ש, ותי&#x27; הר&quot;י באק דהגר&quot;א ס&quot;ל דא&quot;צ לאכול על שולחן כלל אבל כשאוכלים על ב&#x27; שולחנות בדרך כלל הוא סימן של פירוד, וזהו סברת הרשב&quot;ש. אבל לפי&quot;ז כשאוכלים על ב&#x27; שולחנות מחמת סדר האכילה אבל אינו מחמת פירוד מסתברא דמודה דמצטרפין, וכן כתב השבט הלוי (מובא להלן) בסעודת שבע ברכות} "	סימן קצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רה&quot;ר מפסיק ביניהם?	"הרבינו יונה כתב שמפסיק ביניהם אפי&#x27; כשרואין זה את זה או שמש משמש לשתיהן (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), וביאר הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) דלאו דוקא רה&quot;ר אלא אפי&#x27; שביל היחיד מפסיק, אבל מוסיף הא&quot;ר דאפשר דדוקא כשהוא קבוע אפי&#x27; בימות הגשמים (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן קצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבית חתנים?	"הטור הביא מהרא&quot;ש שאפי&#x27; כשאוכלים בב&#x27; בתים ואין רואין זה את זה יכולים לברך ברכת חתנים [ודלא כהגהות מיימוניות דהביא ריצב&quot;א דס&quot;ל דדינו כשאר מקומות דצריכים לראות זה את זה או צירוף ע&quot;י שמש (ב&quot;י)], והט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) ס&quot;ל דה&quot;ה לגבי צירוף לזימון, אבל הא&quot;ר והפרישה ס&quot;ל דדוקא לגבי ברכת חתנים מצטרפין אבל לגבי זימון בודאי צריכים שאר תנאי צירוף לזימון (ביה&quot;ל ד&quot;ה בשום), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) פסק כהט&quot;ז."	סימן קצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסעודת שבע ברכות כשאוכלים על שולחנות הרבה?	"כתב השבט הלוי (ח&quot;י סי&#x27; ל&quot;ח) דאפי&#x27; אם ליכא עשרה על כל שולחן יכול לזמן אפי&#x27; להרשב&quot;ש, דהא דמבואר בסי&#x27; קס&quot;ז דצריך לאכול על שולחן אחד לפי המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ו) היינו כשדרכן לאכול בשולחן אחד בבית ועכשיו אוכלים על ב&#x27; שולחנות מוכח דאין דעתן לקבוע יחד, משא&quot;כ בסעודת נישואין ושבע ברכות הדרך הוא דיש כמה שולחנות ופשוט דמצטרפין {והקשה הר&quot;י באק הרי לפי הא&quot;ר ופרישה (המובא בביה&quot;ל ד&quot;ה בשום) אפי&#x27; לבית חופה צריך רואין זה את זה או שמש, וש&quot;מ דשייך כל תנאי צירוף, וי&quot;ל דודאי צריך תנאי צירוף אלו לפי הא&quot;ר והדרישה, אבל התנאי דשולחן אחד דרשב&quot;ש אינו בעצם [והא ראיה בשדה א&quot;צ שולחן אחד] אלא שע&quot;י ב&#x27; שולחנות נראה כפירוד אבל בנד&quot;ד דזהו דרך העולם אינו נראה כפירוד, אמנם צריך לדון כל ציור בפנ&quot;ע דלפעמים ליכא צירוף בין השולחנות, וסימן לדבר יהיה אם מדבר איש לחבירו בין השולחנות}"	סימן קצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש מחיצה של זכוכית ביניהם?	"מבואר לעיל (סי&#x27; נ&quot;ה סעי&#x27; י&quot;ד) דמעיקר הדין מצטרפין לענין מנין לתפילה, וכ&quot;ש לזימון, אבל ע&quot;י מראה אינם מצטרפין (שדי חמד אספ&quot;ד מערכת ז&#x27; אות ו&#x27;), אבל דרך סדק אינו בכלל ראיה (א&quot;א מבוטשאטש)"	סימן קצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסומא?	ג&quot;כ מצטרף ע&quot;י אלו שרואין (א&quot;א מבוטשאטש) 	סימן קצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו העצה אם אכלו בב&#x27; בתים בלא שמש ואינם רואין זה את זה?"	"המברך ישב במפתן הבית דהו&quot;ל כרואה זה את זה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) [ודוקא המברך מהני לישב שם דשתי החבורות צריכים לו אבל לא מהני אדם אחר (ירושלמי ברכות ספ&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;)], ואין חילוק בין כשאכלו חוץ לבית או בבית אחר (שו&quot;ע, ביה&quot;ל ד&quot;ה ומקצתן)."	סימן קצה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריך לשמוע מהמזמן?	"לפי המחבר סגי בברכת הזימון, לפי הרמ&quot;א סגי עד ברכת הזן, אבל לכתחילה יש לשמוע כל בהמ&quot;ז (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן קצה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא שמע המזמן כשאמר נברך שאכלנו משלו?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) ס&quot;ל דאם שומע העונים יענה אמן, אבל כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ז&#x27;) דזהו המג&quot;א לשיטתו בסי&#x27; נ&quot;ז, אבל אנן קיי&quot;ל כרוב הפוסקים דס&quot;ל דאם שומע העונים יכול לענות עמהם (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א), וע&quot;ע בביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; נ&quot;ז) דרצה ליישב המג&quot;א עם שאר הפוסקים (מ&quot;ב דרשו). [ומכאן משמע דיוצא ידי חובת זימון אע&quot;פ דלא שמע המזמן, וצ&quot;ע ממ&quot;ב לעיל (סי&#x27; קצ&quot;ג ס&quot;ק י&quot;ז) דמשמע דהוא לעיכובא לשמוע ברכת הזימון (שונה הלכות סעי&#x27; ג&#x27;)] [ואם שמע רק המזמן כשהוא חוזר ואומר נברך שאכלנו וכו&#x27;, יענה אמן]"	סימן קצה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רוצה לצאת בהמ&quot;ז ע&quot;י המזמן?	צריך לשמוע לכל הבהמ&quot;ז ולכוין לצאת (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)	סימן קצה סעיף ג		
